מדריך כללי האזכור האחיד בכתיבה המשפטית
המדריך המקיף לאזכור חוקים, פסקי דין, ספרים ומאמרים משפטיים לפי הסגנון האחיד
מהו האזכור האחיד?
האזכור האחיד הוא מערכת ציטוט ייחודית לכתיבה משפטית בישראל. הוא פותח על-ידי מוסדות המשפטים במדינה כדי לאחד את אופן ציטוט המקורות המשפטיים בעבודות סמינריוניות, חיבורי תזה ופרסומים אקדמיים. כל פקולטות המשפטים בישראל מחייבות שימוש בסגנון זה.
בניגוד ל-APA ול-MLA, האזכור האחיד מתאים ספציפית למקורות משפטיים — חוקים, פסקי דין, תקנות, ספרים משפטיים ומאמרים בכתבי עת משפטיים — ולא למקורות אקדמיים כלליים.
סוגי המקורות העיקריים
אזכור חוק
שם החוק, שנה עברית–שנה לועזית, שם האסופה עמוד.
חוקי יסוד: חוקי יסוד אינם נושאים שנה עברית בשמם. במקומה מציינים את שנת האסופה מיד אחרי שם האסופה:
הפניה לסעיף: כשמפנים לסעיף ספציפי, מקדימים את הסעיף ישירות לשם החוק: ס′ 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981.
אזכור פסק דין
סוג ההליך מס׳ תיק צד א׳ נ׳ צד ב׳, אסופה כרך(חלק) עמ׳ (שנה).
פסקי דין ממאגר: כשהפסק אינו מודפס אלא מגיע ממאגר מידע, מציינים את תאריך הפרסום במאגר בסוגריים:
ספר משפטי
שם פרטי שם משפחה שם הספר עמוד (מהדורה, שנה).
מאמר בכתב עת משפטי
שם פרטי שם משפחה "כותרת המאמר" שם כתב העת כרך עמוד (שנה).
כללים חשובים
- שמות הצדדים בפסק הדין — כולל המפריד "נ׳" — מודגשים יחד
- שם הספר המשפטי מודגש
- שם כתב העת המשפטי מודגש (בניגוד למאמר בפרסום כללי)
- כותרת המאמר נכתבת במרכאות
- שם המחבר של ספר/מאמר משפטי נכתב שם פרטי לפני שם משפחה (לא הפוך כמו ב-APA)
- השנה מופיעה בסוגריים בסוף הציטוט (לא אחרי שם המחבר)
- כרכים בעברית נכתבים באותיות עבריות (ז, סד וכו׳)
הבדלים מרכזיים מ-APA
- סדר שם המחבר: שם פרטי לפני שם משפחה (לא הפוך)
- אין שנה אחרי שם המחבר — השנה רק בסוף
- כתבי עת מודגשים (לא בנטייה)
- אין ריווח מיוחד בין המחבר לשם הספר
מוכן ליצור אזכור אחיד?
הכלי שלנו תומך בכל סוגי המקורות המשפטיים — חוקים, פסקי דין, ספרים ומאמרים
צור אזכור אחיד עכשיו ←מדריכים נוספים: